גדר איסורי דרבנן

דיונים ועיונים בשו"ע הרב (אדמו"ר הזקן) ובפסקי הסידור

מנהל: הרב אלאשוילי

מרדכי קירשנבוים
הודעות: 18
הצטרף: ג' מאי 16, 2017 12:02 am

גדר איסורי דרבנן

הודעה שלא נקראהעל ידי מרדכי קירשנבוים » ב' יולי 16, 2018 2:04 pm

ידוע חידושו של אדה"ז בגדר בדיקת חמץ – שאע"פ שמן התורה בביטול בעלמא סגי, והמבטל את חמצו קודם הפסח אינו עובר בבל יראה ובל ימצא, מ"מ חכמים הפקיעו את הביטול ואמרו שהביטול אינו מועיל, וממילא מי שאינו בודק ומבער את החמץ הרי הוא עובר מדברי סופרים על בל יראה ובל ימצא מדאורייתא... [ראה סי' תלא ס"ג-ד. סי' תלה סוס"ד. רשימות שיעורים (קלמנסון) פסחים בסימנים הראשונים שהביא מקורות ליסוד זה מהרבה אחרונים].
כלומר, גדר תקנת חכמים כאן אינה דבר נוסף על איסור התורה, שהצריכו לעשות פעולה מסוימת כסייג וגדר לדיני התורה, אלא תקנת חכמים היא כעין המשך למצות התורה עצמה. [ראה עד"ז לקו"ש ח"ל פרשת נח, שמצות חכמים "ולערב אל תנח ידך" הרי היא המשך למצות פרו ורבו, שחכמים תקנו שעי"ז יקיים פרו ורבו מדאורייתא].

ויש להעיר ולציין לכמה מקומות בהלכות שבת שאדה"ז מגדיר את איסורי דרבנן בסגנון דומה:

א. סי' שיז ס"א: "מן התורה אינו חייב אלא על קשר של קיימא העומד להתקיים לעולם, דהיינו שקושרו על דעת שישאר כן כל זמן שאפשר לו להיות קיים וכל זמן שלא יצטרך לו להתירו .. אבל אם קוצב בדעתו איזה זמן שאז יתירנו בודאי, אפילו הוא זמן ארוך מאד, אין זה של קיימא מן התורה .. אבל מדברי סופרים נקרא זה ג"כ של קיימא הואיל ועומד להתקיים איזה זמן".
כלומר, חכמים לא אמרו שאסור לקשור אפילו קשר שאינו של קיימא, שמא יבוא בפעם אחרת לקשור קשר של קיימא וכיו"ב, אלא שחכמים אמרו שיש קשרים נוספים שנחשבים לקשר של קיימא, וממילא הם אסורים בקשירה בשבת.

ב. סי' שיח סכ"ג: "מותר להעמיד קיתון של מים או של שאר משקין צוננים בתוך כלי שני שיש בו מים חמין .. אבל בכלי ראשון אסור להעמידו אפילו להפיג צנתו בלבד .. ואפילו באמבטי שהומשכו לתוכה חמי טבריא מן המעיין אסור להעמידו בתוכה, מפני שהיא ככלי ראשון מדברי סופרים".
כלומר, האיסור להניח בתוך אמבטי אינו משום שהמים בתוכה מאוד חמים, אלא זה ממש כלי ראשון מדברי סופרים.

ג. סי' שכ ס"א: "הסוחט זתים להוציא מהם שמן או ענבים להוציא מהן יין חייב מפני שמפרק המשקה מהפרי .. אבל שאר פירות מותר לסחטן מן התורה להוציא מימיהם, מפני שכל מי פירות אין עליהם תורת משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד אלא תורת אוכל עליהם .. ומדברי סופרים אסור לסחוט אפילו תותים ורמונים מפני שמקצת בני אדם שיש להם הרבה תותים ורימונים הם סוחטין אותן לשם משקה כזיתים וענבים ואילו היו כן הרבה לשאר בני אדם היו גם כן רגילין לסחטם לשם משקה לפיכך כל מי שסוחטן לשם משקה מועלת מחשבתו להיות שם משקה עליהם מדברי סופרים".
כלומר, איסור סחיטת תותים ורמונים אינו שמא יבוא לסחוט זיתים וענבים (כמ"ש הרמב"ם פכ"א מהלכות שבת הי"ב), אלא כי יש עליהם שם משקה מדברי סופרים.

ואולי יבוא מישהו ויוסיף מקומות נוספים עם רעיון זה

הרב אלאשוילי
הודעות: 1387
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תגובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ג' יולי 17, 2018 1:01 am

לגבי ביטול הרי אדה"ז מביא שני טעמים למה חכמים לא הסתפקו בביטול לבד, ומה זה שונה משאר גזירות חכמים?


חזור אל “דיונים ועיונים בשו"ע הרב”