עמוד 1 מתוך 1

מצווה מן המובחר שיטעם בעצמו

פורסם: א' נובמבר 19, 2017 8:47 pm
על ידי פרידמן1
ב"ה

בסימן ק"צ על דברי השו"ע "אבל מי שהוא שותה יין, מצוה מן המובחר שיטעם בעצמו, כותב כבוד הרב בהערה מ' שצריך לטעום כמלוא לוגמיו"
אחר כך מסביר בטוב טעם את סיבת הדבר.
שאלתי: מהיכן ההכרח לומר שכוונת האדמו"ר הזקן שצריך שהמברך יטעם דווקא כמלוא לוגמיו?
אולי הכוונה שיטעם כלשהו , בשביל שיברך ברכת בורא פרי הגפן, ואחד מן המסובים שזימן עליהם ישתה כמלוא לוגמיו.
וכמו שהאדמו"ר הזקן כותב, בסימן רע"א שאפילו לכתחילה די בטעימת אחר מן המסובים כמלוא לוגמיו, וכמו שהמקור בדברי המחבר, שכותב: אם המברך אינו רוצה לטעם , יטעם אחד מהמסובים כשעור, ואין שתיית שניים מצטרפת, ומכל מקום מצווה מן המובחר שיטעמו כולם.
משמע שאין עניין שדווקא המברך יטעם כמלוא לוגמיו. ומצווה מן המובחר שיטעמו כולם. כולל המברך.

Re: תשובה

פורסם: ב' נובמבר 20, 2017 4:54 am
על ידי הרב אלאשוילי
בגלל שהוא מסיים "וכן לכל המסובים שזימן עליהם, אך אין צריך לכל אחד כמלוא לוגמיו אלא די בטעימה כל שהוא", משמע שהוא עצמו מצוה מן המובחר שיטעום כמלוא לוגמיו, משא"כ שאר המסובים.