מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

דיונים ועיונים בשו"ע הרב (אדמו"ר הזקן) ובפסקי הסידור

מנהל: הרב אלאשוילי

חיים סגל
הודעות: 6
הצטרף: ש' ספטמבר 16, 2017 11:59 pm

מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים סגל » ש' נובמבר 04, 2017 9:53 pm

כמדומה ההבנה המקובלת להבדל ההלכתי בין כלי האסור למאכל האסור [שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בטלטול לצורך גו"מ, ומאידך מאכל האסור באכילה נחשב כמוקצה מחמת גופו] היא, שכלי עצם הדבר שיש לו צורת ותואר כלי אף שהוא אסור עדיין 'תורת כלי' עליו ולכן אינו כעץ ואבן ואינו מוקצה מחמת גופו, משא"כ 'תואר מאכל' אין בו שום חשיבות כשלעצמו, וכל חשיבותו הוא מחמת האפשרות לאכלו, וכל שאסור לאכלו הרי הוא כעץ ואבן [ואולי הוא מפני שמאכל הנאתו חד פעמית, ולכן ה'תואר' אינו מוסיף כלום, משא"כ כלי ששימושו הוא רב פעמי].
אכן הרב ייסד לנו שההבנה היא שונה לחלוטין, שכתב (סימן ש"ח סעיף פ"ה) להסביר הדעה האוסרת לטלטל בשבת בגד שעטנז אפילו לצורך גופו ומקומו, וגרע מכלי שמלאכתו לאיסור, 'שאין תורת כלי מועיל אלא לכלי שמלאכתו לאיסור בשבת בלבד, אבל בחול מלאכתו להיתר, שאף אם בשבת אינו ראוי כלל לשום תשמיש, מותר לטלטלו [לצורך גו"מ], הואיל ויש עליו תורת כלי, דהיינו שראוי הוא למלאכתו בחול וכו', אבל אם גם בחול אינו ראוי למלאכה, כגון בגד שעטנז שאסור להתלבש בו גם בחול אין עליו תורת כלי ומלבוש כלל וכו', ואין מועיל כלל להבגד מה שיש עליו צורת ותואר מלבוש, כיון שאסור ללבשו, כמו שאין מועיל למאכל האסור באכילה בשבת להתירו בטלטול מפני שיש עליו תואר אוכל, ותורת אוכל עדיף מתורת כלי'.
ולמדנו מדברי הרב שאדרבה, 'תואר אוכל' עדיף על 'תורת כלי', ואכן כלי שהוא באותו מצב של מאכל האסור, והיינו כלי שאסור לעולם בהנאה שלשמו נוצר, כבגד שעטנז, אין מוסיף לו כלום מה שיש לו 'תורת כלי', והוא מוקצה מחמת גופו, ורק כלי שאיסורו הוא רק בשבת אינו מוקצה גמור.
אמנם דברי הרב טעונים ביאור רב, ושתי קושיות עצומות מתעוררות ללומד דבריו, ושניהם נתיישבו היטב ע"י האבני נזר, ע"י תוספת דברים על יסודו של הרב:
הקושיא הא' נשאל בשו"ת אבנ"ז (או"ח סי' נ"ה), שהרי מפורש בגמרא (ביצה כד:) שדורון שהובא ע"י גוי לישראל, ויש במינו מחובר אסור באכילה בשבת, ומבואר ברי"ף שכיון שאסור באכילה ולא חזי למידי ממילא אף בטלטול אסור כמוקצה מחמת גופו, וכן מבואר לענין ביצה שנולדה בשבת, ולדברי השו"ע הרב הרי 'תואר אוכל' עדיף מ'תורת כלי', אלא שכלי שמל"א כיון שרק בשבת אסור עדיין 'תורת כלי' עליו, משא"כ מאכל שאסור לעולם, ולפי"ז מאכל כזה שמיד בצאת השבת מותר באכילה, וכגון ביצה שנולדה בשבת, הרי הוא דומה ממש לכשמל"א, שכיון שמיד במוצ"ש יותר באכילה 'שם אוכל' עליו, והו"ל להיות מותר בטלטול בשבת לצורך גו"מ.
והשיבו האבנ"ז ביסוד ידוע, שבאמת כלי שמל"א שאין לו שום אפשרות שימוש המותר בשבת, הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ורק כלי כזה ששייך בו שימוש המותר, וכגון פטיש שראוי לפצע בו אגוזים, הוא המותר בטלטול לצורך גו"מ, עיי"ש שהאריך בזה.
ונמצא למדים תוספת חשובה לדברי הרב, שכדי שיהא לכלי 'תורת כלי' להתיר טלטול בשבת נצרכים ב' תנאים: א. שהאיסור להשתמש בו שימושו הרגיל [שלשמו נוצר] הוא רק בשבת עצמה. ב. גם בשבת עצמה ראוי לאיזה תשמיש. אך כל כלי שחסרים לו ב' תנאים אלו הרי הוא מוקצה מחמת גופו, ובגד שעטנז אף שראוי גם בשבת עצמה לכיסוי כלים וכדו', מ"מ חסר לו תנאי הא'. וכמו כן דורון שהובא ע"י נכרי וביצה שנולדה בשבת, הרי חז"ל אסרום גם בשימושים אחרים מלבד אכילה, עיי"ש מה שהביא בזה, וממילא אף שתנאי הא' מתקיים בהם, הרי חסר להם תנאי הב', ולכן דינם כמוקצה מחמת גופו.
והקושיא הב' נתבארה באגלי טל (דש ס"ק ט"ז אות ע"א), שהרי מפורש בגמרא ש'טבל' הוא מוקצה מחמת גופו, ולכאורה איסורו הוא רק בשבת, משום שבשבת אסור להפריש ממנו תרו"מ, אך בימות החול הרי אפשר להפריש ולהתירו באכילה. ותירץ האג"ט בפשיטות, שאמנם האיסור לתקנו ע"י הפרשת תרו"מ נובע מכח יום השבת, אך בעצם כעת שעדיין לא הופרשו ממנו הרי במצב זה אסור הוא לעולם, ואין איסורו באכילה נובע מהשבת.
ושאלותי הם:
א. לכאורה בדברי הרב מדוקדק שלא כדברי האבנ"ז הראשונים, שזו לשונו הטהורה: 'שאף אם בשבת אינו ראוי כלל לשום תשמיש מותר לטלטלו, הואיל ויש עליו תורת כלי, דהיינו שראוי הוא למלאכתו בחול', טרח הרב והדגיש "לשום" תשמיש!
ב. אם אכן כך, הרי צריך תירוץ אחר לקושייה עצומה של האבנ"ז, שהרי אין זו 'קושיא' אלא חוסר בסיסי להעמדת היסוד של הרב. והאם יש עוד שדנו בקושיא זו של האבנ"ז?
ג. מה המקור לכך ש'תואר אוכל' עדיף על 'תורת כלי', וכי מסברא הוא?

מרדכי קירשנבוים
הודעות: 11
הצטרף: ג' מאי 16, 2017 12:02 am

Re: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

הודעה שלא נקראהעל ידי מרדכי קירשנבוים » א' נובמבר 05, 2017 9:36 pm

אמנם אינני אוחז בסוגיא זו כעת, מ"מ אכתוב מעט מהנראה לענ"ד:
א. מה שכתב להקשות על ביאור האבני נזר בדעת אדה"ז, שכתב שכלי שמלאכתו לאיסור ואינו ראוי למלאכת היתר כלל אסור לטלטלו לצורך גופו ומקומו, ואילו מלשון אדה"ז "שאף אם בשבת אינו ראוי כלל לשום תשמיש, מותר לטלטלו, הואיל ויש עליו תורת כלי, דהיינו שראוי הוא למלאכתו בחול", משמע שאפילו כשאינו ראוי למלאכת היתר כלל מותר לטלטלו – הנה אף באנציקלופדיה תלמודית ערך כלי שמלאכתו לאיסור (כרך ל' טור תקטז-יז) נקטו שאדה"ז והאבנ"ז חולקים, אף שכנ"ל האבנ"ז כתב זאת כביאור בדעת אדה"ז.
ב. הביא את קושיית השואל בשו"ת הנ"ל, שלכאורה, לפי דעת אדה"ז שתורת אוכל עדיף מתורת כלי, א"כ מדוע כלי שמלאכתו לאיסור בשבת בלבד [אך בחול מלאכתו להיתר] מותר בטלטול אפילו אם אינו ראוי בשבת לשום תשמיש, ואילו מאכל שאסור בהנאה בשבת בלבד [אך בחול מותר באכילה] אסור בטלטול – מדוע לא יועיל מה שיש תורת מאכל עליו.
ג. עוד יש להקשות על דברי אדה"ז, שכתב "שאף אם בשבת אינו ראוי כלל לשום תשמיש מותר לטלטלו . . כגון נר שמדליקין בו נפט, שבשבת אינו ראוי לכלום ומותר לטלטלו", הרי שכותב מפורש שנר אינו ראוי לכלום, ואעפ"כ מותר לטלטלו.
אבל במקום אחר כתב שנר זה ראוי לאיזה תשמיש, ורק לכן מותר לטלטלו, והיינו מ"ש בסעיף ב: "נר ישן של חרס . . אין לו דין מוקצה . . אפילו אם אינו ראוי כלל להשתמש בו במלאכה אחרת של היתר מחמת מיאוסו וסרחונו . . אעפ"כ אין לו דין מוקצה להאסר בטלטול, אלא מותר לטלטלו כשאר כלי שמלאכתו לאיסור, מפני שמכל מקום ראוי הוא לכסות בו כלים".
וכן כתב לאידך, שדבר שיש עליו צורת ותואר כלי, אלא שאינו ראוי לכסות בו כלים אסור בטלטול, והיינו מ"ש בסעיף עג: "גרף של רעי ועביט של מי רגלים . . אסורים בטלטול . . מפני שהם מאוסים כל כך עד שאינם ראויים אפילו לכסות בהם כלי, ולא התירו מוקצה מחמת מיאוס אלא אם כן ראוי לכסות בו כלי, כמו שנתבאר למעלה".
ודברים אלו הם סתירה לכאורה למ"ש כאן. וצ"ע.
ובדוחק צריך לומר, שלכסות בו כלים אין זה נקרא תשמיש כלפי עיקר תשמישי הכלי, ולכן כאשר מדברים על עיקר מלאכת הכלי אומרים שאינו ראוי לתשמיש, אבל אה"נ שצריך להיות ראוי לאיזה דבר.
ד. עכ"פ נמצא מבואר בדברי אדה"ז, שיש שני תנאים הדרושים בכדי להתיר כלי בטלטול, שיהיה עליו תואר וצורת כלי, ושיהיה ראוי לאיזה תשמיש כגון כיסוי כלים.
ולפ"ז אולי יש לתרץ קושיית השואל הנ"ל, דכשם שבכלי אין מספיק מה שיש לו תואר כלי, אלא צריך שיהיה ראוי לאיזה תשמיש, עכ"פ לכסות בו כלים, כמו כן בדבר מאכל, אין מספיק מה שיש עליו תורת אוכל, וצריך ג"כ שיהיה ראוי לאכילה או עכ"פ להנאה [ואולי זה כוונת האבנ"ז שם ס"ג?].
ה. ויש להעיר לפ"ז בפירוש אריכות הביאור בדברי אדה"ז, בטעם שאין על בגד שעטנז תורת כלי:
"שאף שראוי להשתמש בו תשמיש אחר . . שאין הבגד מיוחד להם ולא נעשה בשביל כך, אינן מורידין עליו תורת כלי . . ואין מועיל כלל להבגד מה שיש עליו צורת ותואר מלבוש, כיון שאסור ללבשו".
הרי שמבאר ב' הפרטים הנ"ל, בתחילה כותב שהתשמיש שאינו עיקרי אינו נותן תורת בגד, ואח"כ כותב שעצם צורת כלי גם כן אינו נותן תורת בגד.
ו. מה ששאל במקור דברי אדה"ז "תורת אוכל עדיף מתורת כלי".
במראי מקומות וציונים לרב אשכנזי כתב: אולי כוונתו ע"ד מ"ש הגרע"א במשניות פי"ח מ"א ופכ"ר מ"ד, משמע דיכול לעשות תורת אוכל אפילו בתוך השבת ונעשה מוכן ע"י כך (ומ"ש בסי' ש"י סוס"ב שאני התם דדחי' בידים), משא"כ בתורת כלי בעינן הכנה מערב שבת, כמבואר ס"נ ואילך. וע"פ מ"ש כאן מבואר הדבר, משום דלאוכל בעצמו יש עלי' תואר אוכל, משא"כ באבן וחריות.
ז. ואולי יש להוסיף, כלי אסור בטלטול שלא לצורך כלל, ואילו אוכל מותר בטלטול שלא לצורך. ואולי ניתן לקשר זאת לכאן.

חיים סגל
הודעות: 6
הצטרף: ש' ספטמבר 16, 2017 11:59 pm

Re: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים סגל » א' נובמבר 05, 2017 10:18 pm

ישר כח על הדברים המאירים, אשר נראים נכונים [מלבד אות ז', שלא הבנתי ההקשר, כי שם הוא ענין אחר שאוכלים לא היו בכלל גזירת כלים].

הרב אלאשוילי
הודעות: 1262
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תגובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ב' נובמבר 06, 2017 12:12 am

אכן ביאר נכון (ואין זה "בדוחק"). ואות ו' נכון יותר מאות ז'.

חיים סגל
הודעות: 6
הצטרף: ש' ספטמבר 16, 2017 11:59 pm

Re: תגובה

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים סגל » ב' נובמבר 13, 2017 11:00 pm

הרב אלאשוילי כתב:אכן ביאר נכון (ואין זה "בדוחק"). ואות ו' נכון יותר מאות ז'.

לטעמי זה כן 'בדוחק' כי אדה"ז טרח והדגיש שאף אם אין לו שום תשמיש בשבת, הסיבה להיתר טלטולו הוא מחמת שראוי לשימוש אחר שבת וזה לבדו נותן לו 'תורת כלי', ולכן דחוק להוסיף שבאמת הסיבה שיש לו תורת כלי היא גם מחמת השימוש המשני שאפשרי לעשות אותו בשבת.
אמנם לע"ע לא מצאתי ישוב אחר לקושית האבנ"ז, בפרט שכפי שהוסיף הרב קירשנבוים יש גם סתירה בדברי אדה"ז עצמו לגבי אפשרות השימוש בנר של נפט בשבת

הרב אלאשוילי
הודעות: 1262
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תגובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ו' נובמבר 17, 2017 7:04 am

איני מבין מה הסתירה בדיוק: אדה"ז בסי' שח מדבר על דבר שאין עליו תורת כלי מחמת עצמו, וממילא זה לא יעזור מה שהוא ראוי לשימוש מסוים בשבת, כי העיקר חסר כאן שאין עליו "תורת כלי".
אמנם תורת כלי לבד גם לא מספיק, ועל זה הוא מדבר בסי' שח ס"ב שצריך גם שיהיה "ראוי לכסות בו כלים", וכמבואר גם בסי' רעט ס"ז, אבל אם אינו ראוי לכסות בו כלי מחמת הקפדתו וכיוצא בזה, אסור לטלטלו גם אם יש עליו תורת כלי, וכמבואר בסי' רסו סכ"ג.


חזור אל “דיונים ועיונים בשו"ע הרב”