מצאתי בשו"ע אדה"ז הלכות יום הכפורים ג' פעמים שמביא מנהג מסויים מפני שדומים למלאכים.
א. סימן תרי סעיף ט: יש נוהגין ללבוש בגדים לבנים נקיים ביום הכיפורים כדי להיות דוגמת מלאכי השרת, וכן נוהגין במדינות אלו ללבוש הקיטל שהוא בגד לבן ונקי. ויש עוד טעם בלבישת הקיטל, מפני שהוא בגד מתים, ועל ידי זה נכנע לב אדם לעשות תשובה שלימה, ולפיכך גם מי שהוא אבל מותר ללבוש הקיטל. וכן הנשים יכולות ללבוש הקיטל כדי להכניע לבן, אבל שאר בגדים לבנים אין להן ללבוש כדי להיות דוגמת מלאכי השרת, שאין יכולות להיות כמלאכים, שנאמר עיר גבורים עלה חכם וגו' גברים כתיב.
ב. סימן תריט סעיף ט: ליל יום הכיפורים ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם, לפי שאמרו במדרש כשעלה משה למרום שמע למלאכי השרת שהיו מקלסין להקב"ה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, והורידו לישראל וצוה להם לאומרו בחשאי, משל לאדם שגנב חפץ נאה מתוך פלטרין של מלך ונתנה לאשתו ואמר לה אל תתקשטי בו אלא בצינעא בתוך ביתך, לכן כל השנה אומרים אותו בלחש, אבל ביום הכיפורים שאנו דומין למלאכים כמ"ש בסי' תר"י אנו אומרים אותו בקול רם בפרהסיא.
ג. סימן תריט סעיף טו: יש נוהגין לעמוד על רגליהם כל היום וכל הלילה, דהיינו כל זמן שהם ניעורים בלילה אין יושבין, אבל מכל מקום צריכין לישן בלילה כדי שיוכלו להתפלל ביום בכוונה ולא יתנמנמו בתפלתם. סעיף יז: הנשים אין להם לעמוד כל יום הכיפורים לפי שאין תועלת בעמידתם, שעיקר טעם העמידה הוא כדי להיות דוגמת המלאכים שנקראים עומדים, וזה אין שייך בנשים כמ"ש בסי' תר"י.
ושאלתי בזה: בנוגע לבגדים לבנים ועמידה כל היום כותב אדה"ז שנשים אינם יכולות להיות בדוגמת מלאכים, אבל בנוגע לאמירת בשכמל"ו בלחש אינו כותב זאת, האם יש לדייק מכאן שאכן יכולות לאמרו בקול רם, שבזה יכולות להיות כדוגמת מלאכים, או שמא סמך אדה"ז על ב' הפעמים האחרים ולכן לא טרח לכתוב זאת גם בנוגע לזה.
ויש להוסיף ולהעיר: בפשטות נראה שאכן אינם רשאיות לומר בקול, והטעם שאדה"ז לא כתב זאת מפני שאינן אמורות כלל לומר ק"ש, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות ממנה, וא"כ מה היה עליו לכתוב? "אילו יצוייר שאשה רוצה לקרוא ק"ש למרות שאינה מחוייבת, תאמר בשכמל"ו בלחש כבכל השנה"? משא"כ בנוגע לשני העניינים האחרים ששייכים בנשים כאנשים.
(אגב: כתבתי הלשון "אינן רשאיות" כי מלשון אדה"ז "אבל שאר בגדים לבנים אין להן ללבוש", וכן מלשונו "אין להם לעמוד על יום הכיפורים", משמע שלא רק שאינן צריכות לעשות כך אלא יתירה מזה).