תביעת צרכיו קודם הבדלה

דיונים ועיונים בשו"ע הרב (אדמו"ר הזקן) ובפסקי הסידור

מנהל: הרב אלאשוילי

מ.ג

תביעת צרכיו קודם הבדלה

הודעה שלא נקראהעל ידי מ.ג » ה' פברואר 23, 2017 9:13 pm

בסי' רצ"ד ס"א כותב אדה"ז שתיקנו את ההבדלה בתפילה בברכת אתה חונן משום שזה חכמה להבדיל בין קודש לחול "ועוד מפני שאסור לתבוע צרכיו במוצ"ש קודם הבדלה כמו שאסור בשבת עצמו לפיכך קבועה קודם שאילת צרכיו שבברכות אמצעיות", ואם אכן יש אסור לומר את הברכות האמצעיות קודם הבדלה משום תביעת צרכיו אז מדוע אם שכח אתה חונן ממשיך בתפילה והרי מבקש את צרכיו, ובכלל הרי כתב בסי' רס"ח ס"ב "שמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט כל ברכות אמצעיות" והא כיצד הרי יש איסור לשאול צרכיו בשבת? אלא שזה כדברי אדה"ז בסי' קפ"ח ס"ד לגבי ברכת המזון ש"אין חוששים לאיסור שאילת צרכיו לפי שטופס הברכה כך היא" וכך גם לעניין תפילת עמידה שאין לחשוש לאיסור שאילת צרכיו בשבת מכיוון שזה חלק מטופס התפילה, אך א"כ מדוע מביא אדה"ז עניין זה שאין לתבוע צרכיו קודם הבדלה כטעם להקדמת הבדלה לברכות אמצעיות והרי אין חוששים לכך כאשר זה חלק מטופס הברכה?

הרב אלאשוילי
הודעות: 1383
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ו' פברואר 24, 2017 2:11 am

מדובר בבקשת צרכיו הפרטיים, שכן על פי הלכה ניתן להוסיף בכל ברכה בקשה פרטית נוספת מעין אותה ברכה, ולזה צריך הבדלה תחילה, אך לעצם התפלה עצמה ניתן גם ללא הבדלה כמו שכתבת. ולכן במקרה ששכח לומר הבדלה בחונן הדעת מותר לו להתפלל התפלה עצמה, אך אסור לו להוסיף בקשות פרטיות.

ידידיה
הודעות: 9
הצטרף: ו' נובמבר 17, 2017 9:45 am

Re: תביעת צרכיו קודם הבדלה

הודעה שלא נקראהעל ידי ידידיה » ד' נובמבר 22, 2017 10:38 am

האם בחב"ד יש הקפדה שלא להוסיף תפלות אישיות בשמו"ע?
אם כן, האם גם באלוקי נצור?
אם כן איפה כן יש מקום להוסיף בקשות פרטיות?
או שבכלל לא מבקשים תפלות פרטיות אלא הכל בתוך התפילה או בתהילים?

הרב אלאשוילי
הודעות: 1383
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ד' נובמבר 22, 2017 5:33 pm

א) בדרך כלל אין מוסיפים בקשות פרטיות, אם כי במקרים יוצאי דופן יש שמוסיפים ב"שמע קולנו", כמדומני בזמן מחלתו של הרבי היו שהוסיפו שם בקשה לרפואת הרבי. בכל מקרה לא יודע אם יש הקפדה בחבד שלא להוסיף בשמע קולנו (משא"כ בשאר ברכות שאין מוסיפים לפי פסק אדהז בשולחנו), אלא פשוט לא נהגו להוסיף, ולכאורה הרוצה להוסיף בשעת צרה יוסיף.
ב) באלקי נצור זה לא מקום של בקשות אישיות.
ג) כמובן תהלים זה הדבר הכי טוב מכל תפלה אחרת, וכמובא בשם הבעש"ט "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו", אם רוצים למולל את הגבורות והדינים, ישמיע כל תהלתו, יאמר את כל התהלים בכוונה.

ידידיה
הודעות: 9
הצטרף: ו' נובמבר 17, 2017 9:45 am

Re: תביעת צרכיו קודם הבדלה

הודעה שלא נקראהעל ידי ידידיה » ד' נובמבר 22, 2017 6:33 pm

אם אפשר בבקשה מ"מ היכן פוסק אדה"ז בשו"ע שלא להוסיף בקשות בשאר ברכות חוץ משומע תפלה?
תודה מראש

הרב אלאשוילי
הודעות: 1383
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ה' נובמבר 23, 2017 12:41 pm

ליתר דיוק אדה"ז אינו אוסר ממש, אלא כותב "וטוב ליזהר בכל זה" - ראה סי' קיט סוס"א, עיין שם היטב.

חיים סגל
הודעות: 8
הצטרף: ש' ספטמבר 16, 2017 11:59 pm

Re: תביעת צרכיו קודם הבדלה

הודעה שלא נקראהעל ידי חיים סגל » ה' נובמבר 23, 2017 10:37 pm

מ.ג כתב:בסי' רצ"ד ס"א כותב אדה"ז שתיקנו את ההבדלה בתפילה בברכת אתה חונן משום שזה חכמה להבדיל בין קודש לחול "ועוד מפני שאסור לתבוע צרכיו במוצ"ש קודם הבדלה כמו שאסור בשבת עצמו לפיכך קבועה קודם שאילת צרכיו שבברכות אמצעיות", ואם אכן יש אסור לומר את הברכות האמצעיות קודם הבדלה משום תביעת צרכיו אז מדוע אם שכח אתה חונן ממשיך בתפילה והרי מבקש את צרכיו, ובכלל הרי כתב בסי' רס"ח ס"ב "שמן הדין היה ראוי לתקן גם בשבת ויו"ט כל ברכות אמצעיות" והא כיצד הרי יש איסור לשאול צרכיו בשבת? אלא שזה כדברי אדה"ז בסי' קפ"ח ס"ד לגבי ברכת המזון ש"אין חוששים לאיסור שאילת צרכיו לפי שטופס הברכה כך היא" וכך גם לעניין תפילת עמידה שאין לחשוש לאיסור שאילת צרכיו בשבת מכיוון שזה חלק מטופס התפילה, אך א"כ מדוע מביא אדה"ז עניין זה שאין לתבוע צרכיו קודם הבדלה כטעם להקדמת הבדלה לברכות אמצעיות והרי אין חוששים לכך כאשר זה חלק מטופס הברכה?

מצו"ב מה שראיתי באיזה קונטרס על קידוש:
סימן רס"ח ס"ב. אם טעה והתחיל תפלת החול, גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת וכו' בין בערבית בין בשחרית, מוסף ומנחה. וי"א דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה.
מקור הדין הוא בגמרא ברכות (כא.), ושם אמרו שאינו דומה למי ששכח שכבר התפלל וחזר לעמוד בתפילה, שמיד שנזכר שכבר התפלל פוסק תפילתו, ואפילו באמצע ברכה, שאדם זה אינו מחויב כלל בברכה זו ולכן מפסיקה באמצע, משא"כ זה שהתחיל ברכת חול בתפילת שבת, כיון שמעיקר הדין היה צריך להתפלל גם בשבת י"ח ברכות כמו בחול, ולהוסיף הזכרה של שבת, אלא מפני כבוד השבת לא רצו להטריח ולכן תיקנו ברכה אמצעית אחת של שבת במקום י"ב ברכות של חול, [ומשמע שלא היו מתקנים כלל ברכה לשבת, אלא היו מזכירים אותה בברכת עבודה, כשם שנוהגים בר"ח וחוה"מ, וכ"כ במשנ"ב (סק"ב)], הרי 'גברא בר חיובא הוא', ועליו לגמור הברכה שהתחיל בה.
והנה המג"א להלן (סי' רצד סק"א) הביא מהירושלמי בטעם הדבר שאומרים הבדלה בברכת חונן הדעת, שהוא 'מפני שאסור לתבוע צרכיו קודם הבדלה', ומבואר שיש איסור להזכיר י"ב ברכות אמצעיות בשבת משום איסור תביעת צרכיו בשבת, וא"כ לכאורה מטעם זה גם יש למנוע אמירתם בתפילות השבת, ואכן כך מבואר בילקוט. ויש לדעת האם הירושלמי חולק על הדין שלפנינו, שהרי בפשטות כיון שיש איסור בבקשת צרכיו הו"ל להפסיק באמצע ברכה ולהמנע מבקשת צרכים. אך מכך שהמג"א להלן הביא טעם הירושלמי מוכח שאין זה חולק על דין דידן, שאל"כ האיך הביא טעם זה לדידן. [ובאמת צ"ע מדוע העדיף המג"א טעמא דירושלמי על הטעמים שנאמרו בבבלי מדוע נתקנה הבדלה בברכה זו].
ומצאנו בראבי"ה (ח"ב סי' תקצז) שכתב: 'ומיהו אי בעי לכתחלה לצלויי שמנה עשרה ברכות לא מצי, דהא לא אטרחוהו רבנן דנקט לאו דוקא, דטעמא משום שאסור לאדם לשאול צרכיו בשבת, ואפילו הכי דמשום טורח עגמת נפש שזוכר צרכיו פטרוהו, גומר הברכה, דלא הוי ברכה לבטלה'. הרי שהשווה דברי הבבלי לדברי הירושלמי, ש'טורח' שאמרו בבבלי אין הכוונה לטורח גופני, אלא לטורח נפשי - שנזכר מצרכיו , ואעפ"כ עדיין יש להחשיבו כ'גברא בר חיובא' בברכות חול, כיון שלולי טורח זה היה חייב בהן, ולכן אין זו ברכה לבטלה לסיים הברכה. וצ"ל שאין איסור הזכרת צרכיו בשבת כ"כ חמור שמחמתו יהא מפסיק הברכה שכבר התחיל בה, וצ"ע.


חזור אל “דיונים ועיונים בשו"ע הרב”

cron