שלום כב' הרב
בסימן ש"י כתוב: "ויש חולקין על זה ואומרים שלא הזהירו חכמים שלא יגע הכלי בהמקצה אלא כשהמקצה הוא דבר המתנענע על ידי נגיעת הכלי, כגון ביצה וכיוצא בה". ובציון פז כתוב: "שכל נגיעה קלה תנענע אותה, כגון להניח דבר היתר על גבי מנורה שיש בה נרות דולקים והיא תלויה, ראה לעיל סי' רסה ס"ז"
לכאורה הכוונה לסעיף ו. אבל לא הבנתי מה ענין ההפניה לשם, כי שם מדובר על נטילת דבר היתר מעל נר תלוי שזה מותר, כיוון שזה טלטול מן הצד. ומה שאסור זה רק בנר של שמן מצד מבעיר או מכבה. ואילו כאן מדובר להיפך- לאסור טלטול ע"י דבר אחר לצורך דבר האסור.
וכמו"כ בסימן ש"ח ציון קע"ז כתוב:" ואם המוקצה מתנענע אגב כך - ראה לקמן סי' שי סעיף י".
לכאורה כנ"ל, כאן מדובר על טלטול מן הצד לצורך דבר המותר, ואילו בש"י מדובר על טלטול ע"י דבר אחר לצורך דבר האסור.
ואגב, בסימן רס"ה על המלים "ומכל מקום אם היה דבר היתר מונח עליו מותר ליטלו מעליו" כתוב בציון ל"ח "וראה גם לקמן שםֿ [ש"ח סי"ד]: וכן להניחו על גביו".
לכאורה בסימן רס"ה מדובר על נר תלוי ואילו בש"ח מדובר על נר שאינו תלוי, כפי שמבואר בחוברת בציון קעו
אם הרב יכול בבקשה להבהיר לי, תודה רבה
לוי שייקביץ, מילנו איטלי'