נמלך במוקצה מחמת חסרון כיס

דיונים ועיונים בשו"ע הרב (אדמו"ר הזקן) ובפסקי הסידור

מנהל: הרב אלאשוילי

ידידיה
הודעות: 10
הצטרף: ו' נובמבר 17, 2017 9:45 am

נמלך במוקצה מחמת חסרון כיס

הודעה שלא נקראהעל ידי ידידיה » ג' נובמבר 05, 2019 10:59 am

האבני נזר (או"ח ח"ב סת"ב) מבאר שאם נמלך בשבת על מוקצה מחמת חסרון כיס ששוב לא יהא מיוחד רק למלאכתו אלא לכל מלאכה, (כגון נמלך על סכין של מילה שלא להחזיקו עוד רק למילה, אלא לכל דבר) שוב אינו מוקצה מחמת חסרון כיס ומותר לטלטלו בשבת. ודוקא עם עדיין מחזיקו למלאכתו אלא שלפי שעה רוצה להשתמש אחר ( היינו שעדיין מקפיד עליו באופן כללי שלא להשתמש בו אלא למלאכתו אלא שקרה מקרה פרטי שרוצה להשתמש בו למרות הקפדתו) זהו דין כלי שמלאכתו לאיסור שאסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ומקומו. ובשם רעק"א הביא שמסתפק בזה ונוטה לומר שאם נמלך בשבת לא יועיל להפקיע ממנו שם מוקצה מחמ"כ באמצע שבת. עיי"ש.
ובש"ע סי' שח סע' ד כתב רבנו וז"ל: כלים היקרים ביותר אע"פ שאינם לסחורה אלא שמלאכתם לאיסור ומקפיד עליהם מלהשתמש בהם תשמיש אחר שלא יפחתו דמיהם אסור לטלטלו בשבת אפילו לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש איזה תשמיש בגוף כלי זה (והוא שנמלך כן משחשכה אבל אם נמלך כן מבעוד יום מותר לטלטלו שמחשבה מועלת למוקצה כמו שיתבאר) וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסרון כיס. עכ"ל (כולל הסוגרייים).
ויש לדון על איזה סוג נמלך כתב רבנו שיועיל בער"ש ולא משחשכה?
האם על האופן הראשון הנ"ל (שנמלך שכלי זה יהיה מיועד לכל מלאכה ולא רק למלאכתו) וחולק על האבני נזר.
או על האופן השני (שעדיין מייעד אותו רק למלאכתו אלא שלמרות זאת רוצה כעת להשתמש בו למרות שאין זה מיעוד למלאכה זאת בד"כ)
ולכאו' משמע שמדובר על האופן השני שבא לומר ה"ת לצורך גופו במוקצה מחח"כ והרי למלאכתו ודאי שאין יכול לטלטלו שהרי זה כלי שמלאכתו לאיסור, ומלאכתו אסורה. ולצורך מלאכה אחרת הרי מקפיד שלא להשתמש? אלא באופן שנמלך להשתמש בו למרות הקפדתו, על זה נאמר הדין שאין לטלטלו לצורך גופו.
ולפי"ז:
א. בנידון האבנ"ז שנמלך באמצע שבת שלא ליעדו רק למלאכתו ושלא להקפיד על שימוש למלאכות אחרות לא דיבר כאן רבנו.
ב. אם חושב מער"ש להשתמש באופן חד פעמי במוקצה מחמת חסרון כיס לדבר שאינו מלאכתו (וכגון שיחשוב על סכין של מילה לחתוך איתו איזה דבר למרות שמקפיד ויקפיד תמיד שלא להשתמש בו אלא למילה) תועיל מחשבתו שלא יהא מוקצה מחח"כ ויהא מותר להשתמש בו באותה שבת.
(נ"ב: בכל הנ"ל יש לדון עוד עפ"י הקו"א רנט סק"א ובפשטות יש לומר דכאן מיירי בדבר שהוקצה במחשבה ולא במעשה ואכהל"ב)
אשמח לקבל את דעתו של הרב שיחי' בהנ"ל

הרב אלאשוילי
הודעות: 1455
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תגובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ג' נובמבר 05, 2019 3:44 pm

האם ראית את החוברת שהוצאתי על סי' שח-שיא, אם לא אז תוכל למוצאו באתר שולחן הרב.

מרדכי קירשנבוים
הודעות: 24
הצטרף: ג' מאי 16, 2017 12:02 am

Re: נמלך במוקצה מחמת חסרון כיס

הודעה שלא נקראהעל ידי מרדכי קירשנבוים » ב' דצמבר 02, 2019 10:08 am

הנה ידידינו הרב ידידי' הביא דברי האבני נזר, ולפ"ז הסתפק בשני פרטים בדעת רבינו (שלפי דבריו תלויים זה בזה): א. במה שכתב רבינו שכאשר נמלך בשבת עצמה אינו מתיר החפץ בטלטול - האם זהו רק בהמלכה חד פעמית או אפילו כשנמלך לעולם. ב. במה שכתב רבינו שכאשר נמלך מערב שבת הדבר מתיר את החפץ בטלטול - האם זהו רק בהמלכה לעולם או אפילו במחשבה לפעם אחת.

ונראה לומר בנוגע לפרט הא': הרב אלאשוילי כתב בחוברת הביאורים דאיירי בנמלך להשתמש שימוש חד פעמי. ולכאורה ביאר כן משום שרבינו הוצרך לעמיד בנמלך בכדי למצוא היכי תמצי שמשתמש במוקצה מחמת חסרון כיס לצורך גופו, ולכן כתב דאיירי בנמלך, ופשוט שהדוגמא היותר קלה היא בנמלך לפעם אחת.
ומ"מ בנוגע לדינא נראה לי שהוא הדין כאשר נמלך להשתמש בו לעולם תשמיש אחר.
ובהקדים: דהנה האבני נזר ייסד את דבריו על קושיא בדברי המגיד משנה, שכתב המ"מ (פכ"ו הי"ד) שכלים המוכנים לסחורה מותרים בטלטול, והקשה הב"י (סי' שח ס"א) מדברי הרמב"ם (פכ"ה ה"ט) שכלים המוקצין לסחורה אסורים בטלטול, ותירץ הב"י שיש חילוק בין מקפיד שלא להשתמש ובין שאינו מקפיד שלא להשתמש, והאבנ"ז תירץ שהמ"מ מחלק בין כלים המוכנים לסחורה ונמלך עליהם שלא למכרם (היינו לעולם) ובין שנמלך לשימוש חד פעמי.
ולפ"ז, כיון שאדה"ז בסעיף ג' כתב את חילוקו של הבית יוסף, א"כ פשוט שאין צריך להגיע (ואין יסוד) לחילוקו של האבני נזר, ויהיה הדין שאפילו כשנמלך לעולם אסור בטלטול.

ולכאורה בנוגע לפרט הב' הדבר אינו שייך לנידון האבנ"ז, אלא יש לדון בדבר ע"פ דברי הקו"א, וכפי שבא בהרחבה בחוברת הביאורים.
אלא שאולי יש להוסיף בזה, ולומר שיש גם חילוק בין אם נמלך לדבר הרגיל להשתמש בחפץ זה, כגון לחתוך בסכין של מילה או לשבור בקרדום של בשמים, ובין אם נמלך לדבר שאינו דרכו הרגילה של החפץ, כגון לסמוך עליו דברים (וע"ד שחילק רבינו בנוגע לאבן וחריות).

ומענין לענין רציתי לשאול:
א. האם דין מוקצה מחמת חסרון כיס הוא דווקא ב"כלים היקרים ביותר" כלשון רבינו בס"ד, או שהוא הדין בכלים שאינם יקרים כ"כ אלא שמקפיד עליהם.
ואולי יש לדייק מלשון רבינו שמתחיל ס"ה "וכן סכין של שחיטה ושל מילה", ולכאורה הרי כבר כתב "כלים היקרים ביותר", ומהו "וכן" דמשמע שזה עוד דוגמא? ואולי משמע מכאן שזהו דבר שאינו יקר כ"כ.
ב. ראיתי בספר משנ"ב למעשה שמביא דוגמא לתשמיש לצורך גופו במוקצה מחמת חסרון כיס כגון שחפץ להראות לחבירו סכין של שחיטה ומילה בכדי להתלמד, האם גם בזה זה אותו דין.

אגב: אם יש לי הערות על החוברת, יש כתובת שאפשר לשלוח אליה או שהמקום זה כאן?

הרב אלאשוילי
הודעות: 1455
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ב' דצמבר 02, 2019 7:03 pm

א) אפשר להוכיח מידף נייר שזה מוקצה מחמת ח"כ אף שאינו יקר ביותר, אלא מחמת שמקפיד. ב) לפענ"ד בדעת רבנו הזקן אם אינו עושה שימוש ממשי בסכין אין זה נקרא לצורך גופו.
אפשר לשלוח הערות למייל זה sf_avibooks@bezeqint.net

מרדכי קירשנבוים
הודעות: 24
הצטרף: ג' מאי 16, 2017 12:02 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי מרדכי קירשנבוים » ג' דצמבר 03, 2019 9:43 am

הרב אלאשוילי כתב:ב) לפענ"ד בדעת רבנו הזקן אם אינו עושה שימוש ממשי בסכין אין זה נקרא לצורך גופו.

הרב יכול לפרט קצת יותר:
לפי מה שאני מבין מדבריו אפילו בכלי שמלאכתו להיתר, אם אני רוצה להראות אותו לאחר בשביל איזה ענין, הרי זה כטלטול שלא לצורך כלל ואסור?

הרב אלאשוילי
הודעות: 1455
הצטרף: א' מאי 15, 2016 11:45 am

Re: תשובה

הודעה שלא נקראהעל ידי הרב אלאשוילי » ה' דצמבר 05, 2019 2:08 am

זו שאלה טובה, ולכאורה הדבר תלוי מהי המטרה בזה, וכגון שהאשה דרכה להראות תכשיטיה לאחרות כי יש לה צורך נפשי בזה, ולא ראינו שהדבר יהיה אסור משום מוקצה. אבל סתם להראות כלי או חפץ שאין בזה שום צורך או תועלת לאדם המראה או למי שהראו לו, איני חושב שמותר כי זהו טלטול שלא לצורך.
ומה שכתבת גבי סכין של שחיטה להתלמד בשבת, איני יודע מה לימוד שייך בסכין של שחיטה בשבת, ואם הכוונה ללמדו בדיקת הסכין, צ"ע אם זה מותר בשבת. ואם הדין שמותר ללמד, אזי מסתמא צריך לייחד הסכין לשם כך מערב שבת, שכן זהו דבר שאינו רגיל, וממילא אדם מקצה דעתו מכך בערב שבת, ומיגו דאתקצאי בביה"ש כו'.


חזור אל “דיונים ועיונים בשו"ע הרב”

cron