החיפוש הניב 8 תוצאות

עבור לחיפוש מתקדם

על ידי חיים סגל
ג' ינואר 09, 2018 10:15 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: ברכת המזון על הכוס - ללא שתיית הכוס
תגובות: 3
צפיות: 811

Re: תגובה

הרב אלאשוילי כתב:השבט הלוי מתכוין כנראה לגבי ברית מילה ביוה"כ, אלא שגם שם אין הכוונה שאין שותים כלל אלא שנותנים לקטן פחות מגיל חינוך.

למעשה, לפי היוצא משו"ע הרב אין שום הסבר למנהג לברך ברהמ"ז בסעודה שלישית בלא שתיית הכוס, גם לא להבדלה, והכוס מיותרת לחלוטין, לא כן?
על ידי חיים סגל
ב' ינואר 08, 2018 10:41 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: ברכת המזון על הכוס - ללא שתיית הכוס
תגובות: 3
צפיות: 811

ברכת המזון על הכוס - ללא שתיית הכוס

בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' רמ"ב אות ג') כתב וז"ל: 'ואשר שאל באותן שמברכים בסעודה שלישית ברכת המזון על כוס יין ואין מבדילין עליו ואין שותין כלל מן הכוס איזה תועלת יש בזה, והרי לכאורה ללא שתיה אין מתקיימת חובת ברכת המזון על הכוס וכעירובין מ' ע"ב דכיון דאי אפשר לשתות ביוהכ"פ ...
על ידי חיים סגל
ה' נובמבר 23, 2017 10:46 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: מדוע רק סחיטת זיתים וענבים אסורה מדאורייתא-קונטרס אחרון רנ"ב
תגובות: 1
צפיות: 736

מדוע רק סחיטת זיתים וענבים אסורה מדאורייתא-קונטרס אחרון רנ"ב

כתב אדה"ז בקונטרס אחרון לסימן רנ"ב אות י"ב, בענין קושיית המג"א מדוע גזרו על בוסר שיצאו ממנו מימיו בשבת אף שאם סחטו בידים אין בזה אלא איסור דרבנן, ותמה על מש"כ המג"א שהוא כמו זיתים וענבים שחיוב סחיטתם מדאורייתא 'מכל מקום צ"ע הא לא מיקרי משקה אלא היוצא מזיתים וענבים ...
על ידי חיים סגל
ה' נובמבר 23, 2017 10:37 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: תביעת צרכיו קודם הבדלה
תגובות: 6
צפיות: 2061

Re: תביעת צרכיו קודם הבדלה

בסי' רצ"ד ס"א כותב אדה"ז שתיקנו את ההבדלה בתפילה בברכת אתה חונן משום שזה חכמה להבדיל בין קודש לחול "ועוד מפני שאסור לתבוע צרכיו במוצ"ש קודם הבדלה כמו שאסור בשבת עצמו לפיכך קבועה קודם שאילת צרכיו שבברכות אמצעיות", ואם אכן יש אסור לומר את הברכות האמצעיות קודם הבדלה משום ...
על ידי חיים סגל
ב' נובמבר 13, 2017 11:00 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור
תגובות: 5
צפיות: 1354

Re: תגובה

אכן ביאר נכון (ואין זה "בדוחק"). ואות ו' נכון יותר מאות ז'. לטעמי זה כן 'בדוחק' כי אדה"ז טרח והדגיש שאף אם אין לו שום תשמיש בשבת, הסיבה להיתר טלטולו הוא מחמת שראוי לשימוש אחר שבת וזה לבדו נותן לו 'תורת כלי', ולכן דחוק להוסיף שבאמת הסיבה שיש לו תורת כלי היא גם מחמת השימוש המשני שאפשרי...
על ידי חיים סגל
א' נובמבר 05, 2017 10:18 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור
תגובות: 5
צפיות: 1354

Re: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

ישר כח על הדברים המאירים, אשר נראים נכונים [מלבד אות ז', שלא הבנתי ההקשר, כי שם הוא ענין אחר שאוכלים לא היו בכלל גזירת כלים].
על ידי חיים סגל
ש' נובמבר 04, 2017 9:53 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור
תגובות: 5
צפיות: 1354

מדוע 'כלי שמלאכתו לאיסור' מותר בטלטול לצורך גו"מ ומאכל האסור הוא מוקצה גמור

כמדומה ההבנה המקובלת להבדל ההלכתי בין כלי האסור למאכל האסור [שכלי שמלאכתו לאיסור מותר בטלטול לצורך גו"מ, ומאידך מאכל האסור באכילה נחשב כמוקצה מחמת גופו] היא, שכלי עצם הדבר שיש לו צורת ותואר כלי אף שהוא אסור עדיין 'תורת כלי' עליו ולכן אינו כעץ ואבן ואינו מוקצה מחמת גופו, משא"כ 'תואר מאכל' א...
על ידי חיים סגל
א' ספטמבר 17, 2017 1:24 pm
פורום: דיונים ועיונים בשו"ע הרב
נושא: טלטול ע"י דבר אחר אם נחשב לטלטול מן הצד
תגובות: 1
צפיות: 963

טלטול ע"י דבר אחר אם נחשב לטלטול מן הצד

רבינו בקונטרס אחרון סי' רנ"ט אות ג', כתב להוכיח דלא כהט"ז שחידש שטלטול מוקצה ע"י מקל וכדו' נחשב לטלטול מן הצד, ומותר לעשותו לצורך דבר המותר, ולדעת הרב זהו טלטול גמור, שהמקל כידא אריכתא. והוכיח כן מדברי התוס' במס' שבת דף נ' ע"ב, דבגמ' שם פליגי ר"א וחכמים בקדרה שהטמינוה בערב ש...

עבור לחיפוש מתקדם

cron